גזר דין בתיק ת"פ 38194-08-10

רקע

1. הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בניסיון שוד (סעיף 402 (א) וסעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977) ושלוש עבירות של סחיטה באיומים (סעיף 428 רישא לחוק הנ"ל). הודיית הנאשם באה בהסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום ולאחר שנשמעו חלק מראיות התביעה.

2. נסיבות העבירות כפי שפורטו בגוף כתב האישום המתוקן הינן כדלקמן:

עפ"י האישום הראשון, הגיע הוא ביום 31.5.10, לסניף בנק הדואר באופקים, כשהוא חובש כובע לראשו ומשקפי שמש, כשהוא אחז בידו האחת שקית ובשנייה שלט רחוק. לאחר שנכנס למשרד מנהלת מחליפה בסניף איים עליה באומרו: "אל תדברי, אל תקומי, אל תצעקי, זה שוד, אני עם שקית ממולכדת עם שלט ביד, וכל הדואר ממולכד מסביב, ויושב כאן איתי עוד אדם בקהל שמשתף פעולה, תעשי הכל בשקט שאף אחד לא ישמע אותך". בהמשך הורה לה הנאשם להניח ידיה על השולחן ולהוציא כסף מהכספת שבסניף. בשל איומי הנאשם וחששה של הנ"ל ממנו,יצאה היא ממשרדה לכיוון הכספת כשמפתחות הכספת בידיה, הצליחה להזעיק עזרה והנאשם נמלט מהמקום. בגין האמור מואשם הנאשם בניסיון שוד.

עפ"י האישום השני, התקשר הנאשם ביום 5.8.10 לסניף בנק הדואר הנ"ל, ושוחח עם מנהלת הסניף. בסוברו שהמדובר במתלוננת נשוא האישום הראשון, איים עליה ע"מ להניעה לתת לו סכום כסף, באומרו: "את מכירה אותי מהפעם הקודמת, ביקשתי ממך לא להזמין משטרה ואת כן הזמנת, לכן אני למדתי את כל המשפחה שלך איפה הם גרים ואם לא תוציאי לי כסף בתוך שקית ותניחי במקום שאני אגיד לך, אני ארצח את כל בני המשפחה שלך וגם אותך". משלא הבינה מנהלת הסניף במה מדובר, המשיך הנאשם במעשיו באיומים נוספים בדבר הפעלת אחרים שירצחו את בני משפחתה.

עפ"י האישום השלישי, נשנו איומים מסוג זה בשיחה נוספת שהתקשר הנאשם למנהלת הסניף ביום 10.8.10, בעקבותיהם התלוננה מנהלת הסניף במשטרה, אשר הנחתה אותה להציב מארב לנאשם, מארב שנכשל בשל אי הגעת הנאשם בתוך שעה.

עפ"י האישום הרביעי, התקשר הנאשם ביום 13.8.10 לסניף אחר של בנק הדואר, בבאר שבע ואיים על מנהלת הסניף באומרו: "תכיני לי את כל הכסף, אם לא הכל יתפוצץ ותצאי מהדואר, מימין יש שיחים, תזרקי את השקית עם הכסף לשם ואני מזהיר אותך, אם תזמיני משטרה הכל יתפוצץ, אם תזמיני בטחון, הכל יתפוצץ, אם תגידי למישהו, הכל יתפוצץ, ואם לא תוציאי את הכסף אז הכל יתפוצץ". הנאשם אף הקציב למנהלת הסניף מספר דקות לביצוע האמור. מנהלת הסניף לחצה על לחצן המצוקה והתלוננה בפני קב"ט הדואר ומשטרת ישראל, אשר הנחו אותה בפעולות הנדרשות, ככל שיתקשר שוב הנאשם. ואכן כעבור כשעה התקשר הנאשם שוב ואיים על מנהלת הסניף בין היתר באומרו: "אני לא צוחק זה רציני וזאת אזהרה אחרונה, שימי את הכל בשקית תקשרי ותזרקי בחוץ". המתלוננת ביצעה כנדרש ע"י הנאשם, בתיאום ובהנחיית משטרת ישראל, ונתפס ע"י שוטרים שהיו בתצפית מחוץ לסניף, אשר ראו אותו ניגש לשקית ופותח אותה.

בגין אישומים 4-2 מואשם הנאשם בעבירות סחיטה באיומים.

טיעוני הצדדים

4. ב"כ המאשימה הדגישה את העובדה, כי המדובר בארבעה אירועים שאירעו בארבעה מועדים שונים, אשר בוצעו גם כנגד שלושה מתלוננים שונים, המלמדים על שיטת פעולה בה נוקט הנאשם. לדבריה, נוכח האמור, לא ניתן לייחס משקל לקולא לעובדה שחסר הוא בפועל רישום פלילי, כמו גם לא ניתן להקל עליו ולסבור שהמדובר במקשה אחת של אירועים, אלא עליו לתת את הדין בגין כל אירוע. כן ציינה שיש חשיבות לעובדה כי לנאשם גישה לחומרי נפץ, זאת מכח עבודתו. בדבריה הדגישה את תכלית הענישה בעבירות מסוג זה - הגנה על מתלוננים אשר חולשתם מנוצלת על ידי העבריין, להשגת מטרתו, תוך איום על ביטחונם, שלומם והטלת אימה עליהם.

בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה למאסר בפועל ארוך וממשי, מאסר על תנאי, קנס  ופיצוי למתלוננים.

5.  ב"כ הנאשם ציין את נסיבותיו האישיות הנורמטיביות של הנאשם, בן 29 שעלה בגיל מבוגר יחסית, השלים בחינות בגרות, התגייס לצה"ל והוא עובד במסגרת חברה המספקת שירותים טכניים לצה"ל. במהלך שירותו הצבאי נפטר אביו. הוא עצמו נשוי ואב לתינוק, אשר היה בן 4 חדשים בלבד עת נעצר אביו - הנאשם. עוד ציין הסנגור כי הנאשם הודה וחסך בכך זמן שיפוטי תוך שקיבל על עצמו אחריות וחרטה על מעשיו. לדבריו, רק בשל הודאתו במשטרה התגבשו הראיות לכדי כתב אישום כנגדו, ואף זו נסיבה לקולא, כמו גם הצלחת הליך גישור בעניינו.

ב"כ הנאשם הזכיר גם את תיקונו המשמעותי של כתב האישום, לפיו נמחקו מספר עבירות נוספות, ובאשר לנסיבות טען הוא, שהמדובר בעבירות מהרף הנמוך בתחום זה, תוך שיש אף לזכור כי שניים משלוש אישומי הסחיטה באיומים היו טלפוניים בלבד, מבלי שנתלווה להם מימוש. לדבריו המדובר במעשה חלמאות שבו מאופיינים מעשיו של הנאשמים כמוזרים, ואולם אין המדובר באפיוני עבריין  ממש, מה גם שיש לו משפחה תומכת, כך שעם שחרורו קיים סיכוי רב לשיקום. מעצרו זה 8 חדשים היווה עבורו הרתעה משמעותית, והוא ער לכך כי הרס במו ידיו את חייו וחיי משפחתו.

בשל כל האמור ביקש לנהוג עם הנאשם לפנים שורת הדין ולתת לו הזדמנות שיקומית, שהיא למעשה הראשונה בחייו, תוך הסתפקות בתקופת מעצרו (כ- 8 חדשים).

לתמיכה בטיעוניו העידו מטעם הנאשם, אמו ורעייתו, אשר תיארו שתיהן את אופיו הטוב ואת הקשיים הרבים המלווים אותן בשל מעצרו.

הנאשם הביע צערו הרב על מעשיו. בדבריו תיאר הוא את חייו הנורמטיביים עד האירועים נשוא הנדון, והעונש הכבד שהוא נושא בו - החמצת גידול תינוקו והחוויות הנלוות לכך, אבדן מקור פרנסתו הקבוע והרס חייו למעשה, וכן הכנסת משפחתו למצב הכלכלי הקשה בו היא מצויה.

דיון

6. רב הנסתר על הנגלה בעניינו של הנאשם נשוא ענייננו. אני מתקשה להבין מה עובר על אדם מן הישוב, לכאורה נורמטיבי, אינטליגנטי, נשוי ואב לתינוק, העובד בעבודה מסודרת אחראית וקבועה, המחליט לפתע, ללא כל סיבה נראית לעין לשדוד בנק ולסחוט את עובדיו באיומים. לצערי, לא הצלחתי לזהות ולו ברמז, סיבה כלשהיא למהפך הדרמטי הזה אותו עבר הנאשם, ונראה שכשל אף הוא  ברצון להשיג רווחים קלים ומהירים. 

יתרה מכך, לא מדובר בענייננו במעשה פזיז שלא עובד לכדי מחשבה ממש, אלא כפי שציינה בצדק ב"כ המאשימה, בסדרת אירועים, שבוצעו בזמנים נפרדים ובמרחק זה מזה, אירועים שהצריכו מחשבה ותכנון מצד אחד ושאיפשרו הפנמת הפסול והימנעות מהמשך המעשים מצד שני, כשבמקביל לכל אותו זמן, ממשיך הנאשם במהלך חייו הרגיל. 

זאת ועוד, מטרידה עד מאד גם הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולות להתבצע עבירות חמורות מסוג זה, לאור היום ובלא מורא, ע"י אדם נורמטיבי מן הישוב.